איך מנסחים פטנט?

בקשת פטנט הנה מסמך טכני ומשפטי שמטרתו כפולה: האחת, לעבור בהצלחה תהליך בחינה בפני בוחן או בוחנת ברשות הפטנטים וזאת כדי לרשום את הפטנט והשנייה, לאפשר הגנה ומונופול אפקטיבי על ההמצאה כנגד מתחרים אפשריים בין מחוץ לכתלי בית משפט ובין בכתלי בית משפט.

במאמר זה אנו נפרט את הדרך המומלצת על ידנו לניסוח בקשת פטנט, בתחילה אנו נפרט את מבנה הפטנט וסדר העבודה המומלץ, בהמשך אנו נציג דגשים לניסוח של כל חלק וחלק בבקשת הפטנט ולבסוף אנו נציע עקרונות אשר עשויים לסייע בניסוח בקשת הפטנט.

מבנה הפטנט וסדר העבודה המומלץ

checklistבקשת פטנט מחולקת בדרך כלל לסעיפים הבאים: הכותרת (Title), תביעות קדימה (Priority Claims), תחום ההמצאה (Field Of The Invention); הרקע (Background); תקציר ההמצאה (Summary Of The Invention), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing); שרטוטים (Drawing); תיאור מפורט (Detailed Description); תביעות (Claims) ותקציר (Abstract).

למרות שנושאים אלה מוצגים כאן בסדר בו הם אמורים להופיע בסופו של יום בבקשת הפטנט, אין זה הסדר שבו הם צריכים להיות מנוסחים. בניסוח בקשת פטנט אנו ממליצים להתחיל בתביעות (Claims), לאחר מכן תקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ואחריו התקציר (Abstract), כותרת (Title), הרקע (Background), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) ולבסוף תיאור מפורט (Detailed Description).

ההגיון בסדר זה הוא יחסי האבהות בין החלקים השונים. תקציר ההמצאה (Summary of The Invention) מבוסס על התביעות (Claims) (הוא בעיקרו ניסוח של התביעות בשפה פשוטה). התקציר (Abstract) הוא תמצות של תקציר ההמצאה (Summary of The Invention). הכותרת (Title) מתבססת על האמור בתקציר (Abstract).

רק לאחר ניסוח החלקים שלעיל ניתן לעבור לניסוח הרקע (Background). הסיבה לכך היא כדי ליצור תודעה פסיכולוגית אצל עורך הפטנט לכתוב את הרקע בהתאם ליעד אליו מכוונים שהוא ההמצאה. בצורה זו עורך הפטנטים יכתוב את הרקע מתוך מודעות בסיסית והדגשה של המסקנה כי בתחום יש בעיות שאין להן פתרונות טובים וכי כל פתרון שניתן לבעיות אלו אינו מובן מאליו. כדי לכתוב רקע טוב על עורך הפטנטים לדעת "מה הסוף של הסיפור", קרי לדעת מה המהות של ההמצאה – דבר שהובהר כמובן בחלקים הקודמים שנכתבו. על כן הרקע צריך לדון באופן בלעדי בנושאים שיוצרים את הבעיה אותה ההמצאה נועדה לפתור.

התיאור הקצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) והתיאור המפורט (Detailed Description) נכתבים בסוף מאחר והם מתמקדים ביישומים ספציפיים של ההמצאה. סדר זה לניסוח מונע מעורך הפטנטים להתמקד ביישום ספציפי ומאלץ אותו להתמקד בהמצאה המופשטת (לביקורת בעניין זה ראו מאמר מה הופך פטנט לפטנט טוב?).

מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הפטנטים גדולה ומורכבת הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הפטנטים צריך לתאר ולפרט את כל מה שגלום ב"המצאה" ללא היצמדות לתצורה ספציפית.

כותרת הפטנט (Title)

כותרת הבקשה לפטנט צריכה להיות רחבה וכללית יותר מהתקציר (Abstract). התקציר (Abstract) צריך להיות רחב וכללי יותר מתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention) צריך להיות רחב יותר מהתביעות (Claims).

על כן, בניסוח הכותרת עורך פטנטים חייב לבחור כותרת מספיק רחבה אשר יהיה בה כדי להקיף את הן את הרעיון הכללי והן את היישום שלו. עם זאת, הכותרת צריכה להיות קצרה. כותרות בדרך כלל צריכה להכיל לא יותר מחמש עד עשר מילים.

הכותרת אמורה לרמז על ההמצאה ולא לצטט את ההמצאה וזאת כדי לא להגביל את ההמצאה ואת מונופול ההמצאה.

תביעות (Claims)

patent_bigהתביעה היא הגדרה של האמצאה וניסוחה קובע את היקף ההגנה של הפטנט המבוקש. על התביעה להיות ממוקדת תמציתית וברורה.

יש שני סוגים של תביעות, תביעות בלתי תלויות (בדרך כלל תביעה מספר 1) ותביעות תלויות שהן תביעות אשר מתבססות על תביעות אחרות.

לעניין ניסוח התביעות יש שני כללים סותרים:

מחד, יש להימנע מהגדרה רחבה מדי של התביעה אשר עשויה להיפסל על ידי בוחן הפטנטים בשלב רישום הפטנט או להיפסל במסגרת הליך משפטי לאחר קבלת הפטנט וזאת, על ידי הוכחה כי התביעה היא כה כללית עד כי היא מתארת הן את האמצאה והן את הידע הקודם הקיים בתחום ולפיכך, כי הינה חסרת חידוש וחסרת התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם למועד הגשת הבקשה. מאידך, הגדרה צרה מדי של התביעה עשויה שלא לכסות את כל אפשרויות לביצוע של האמצאה ולאפשר מונופול צר מידי.

מאידך, סיבה מרכזית לאי ישימות של פטנט היא ניסוח פטנטים, הכוללים תביעות מורכבות מרובות תנאים, אשר בשלב הגשת התביעה בגין הפרת הפטנט לא מאפשרות כל הגנה אפקטיבית לפטנט וזאת, בשל התנאים המרובים הנכללים בדרך כלל בתביעה מספר 1 לפטנט.

סיבה זו נפוצה מכיוון שהיא מאפשרת למנסח הפטנט לעבור בקלות יחסית את מחסום הפרסום הקודם וההתקדמות ההמצאתית שבתהליך בחינת הפטנט וזאת על ידי הוספת תנאים רבים ומיותרים ואולם, הוספה של תנאים מיותרים ומרובים בתביעה 1, מקשה בהמשך לטעון כי מוצר מסוים מפר את הפטנט.

אינדיקציה טובה לזיהוי תביעה (CLAIM) מרובת תנאים שלא לצורך היא מספר השורות בו נכתבו התביעה העצמאית (בדרך כלל תביעה מס' 1), כאשר אנו רואים עשרות שורות סביר כי המדובר בניסוח שיהיה קשה ביותר להגן עליו בבית המשפט.

תביעה מרובת תנאים מאפשרת למפר לעקוף בקלות את הפטנט וזאת בדרך של שינוי ו/או הסרה של רכיבים במוצר שלו אשר יהיה בהם כדי למלט את המפר מנוסח בתביעה העצמאית.

על כן לצורך ניסוח תביעות בלתי תלויות בפטנט יש לחפש את המכנה המשותף הבסיסי ביותר להמצאה אשר אינה באה לידי ביטוי במסגרת פרסום בודד הקיים בידע הקודם.

תביעות קדימה (Priority Claims)

כאשר בקשה לפטנט תובעת קדימות לפטנט אחר, יש למקם תיאור תביעת הקדימה בין הכותרת ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention).

יש לעשות שימוש בתביעות קדימה רק כאשר:
(א) יש לפחות ממציא אחד משותף בין בקשת הפטנט לבין "הפטנט ההורה" אליו מתייחסת תביעת הקדימה.
(ב) "הפטנט ההורה" היה בסטטוס של בקשה בשלב בו הוגשה בקשת הפטנט הנוכחית.
(ג) הבקשה השניה מתייחסת לנושאים ולתביעות (CLAIMS) המפורטים בבקשה הראשונה. הנושא הנתבע בדין קדימה מפורט ב"פטנט ההורה" באופן המאפשר לבעל מקצוע סביר לעשות שימוש וליצר את ההמצאה שנתבעה ב"פטנט ההורה".

היתרון העיקרי של תביעות קדימה הוא בכך שבקשת הפטנט בה יש תביעות קדימה נבחנת בהתאם למועד בו הוגש "הפטנט ההורה". יתרון זה בא לידי ביטוי במועדי התנגשות בפרסומים קודמים.

תחום ההמצאה (Field Of The Invention)

תחום ההמצאה מסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בתחום המקצועי שבו נעשתה האמצאה.

את תחום ההמצאה יש לנסח תוך מתן תשומת לב לשיקולים מתחרים.

מצד אחד, תחום ההמצאה צריך להיות מנוסחת באופן רחב מספיק כדי להקיף את כל היישומים המגשימים את ההמצאה ולאפשר מונופול רחב ככל האפשר. מאידך, כדי להתמודד עם טענות של פרסום קודם והתקדמות המצאתית יש לנסח את תחום ההמצאה בצורה צרה ככל האפשר.

חשוב בניסוח תחום ההמצאה להתמקד במונחים פשוטים ובניסוח ברור וזאת כדי למנוע פרשנות דו משמעיות ביחס לפטנט.

רקע (Background)

באופן היסטורי שימש פרק זה כדי לתאר את הידע הקיים בתחום ההמצאה במועד הגשת הבקשה (state of the art).

לפרק זה יש משמעות חשובה בהדגשה של ההתקדמות ההמצאתית שיש בהמצאה ביחס לבעיה הקיימת בתחום. פרק זה מסייע לנו להמחיש בפני בוחן הפטנטים את האבולוציה שההמצאה יוצרת מבחינה טכנולוגית ביחס למצב הקיים, תוך הדגשה במה ההמצאה מהווה קידום משמעותי ביחס למצב הקיים.

בניסוח פרק זה עלינו לזהות את הבעיה שיש לפתור, עלינו להראות כמה קשה לפתור את הבעיה וזאת כדי שבהמשך בוחן הפטנטים יחשוב כי אכן היתה דרושה גאונות בפתרון הבעיה.

ניסוח פרק הרקע יהיה כרוך כמעט תמיד בהתייחסות לפטנטים אחרים ובקשות אחרות.

בניסוח פרק זה עלינו להבהיר: מה היתה הבעיה > מה היו הפתרונות לבעיה > ולמה פתרונות אלו לא היו יעילים ומספקים.

הרקע מסתיים בסיכום הצורך הקיים בתחום ההמצאה.

הטעות הנפוצה ביותר בניסוח חלק זה היא לדון בהמצאה שנתבעה במסגרת הבקשה. אין לעשות זאת. הרקע נועד אך ורק לתאר את הבעיה הקיימת כיום והמצב בטרם ההמצאה.

טעות נוספת היא להודות ששימושים קודמים, פטנטים, וגילויים אחרים מהווים ידע קודם (prior art). אין צורך להודות כי הפניות לפטנטים אחרים רלוונטיים לפטנט המבוקש ומהווים ידע קודם.

סיכום ההמצאה (Summary Of The Invention)

סיכום ההמצאה (Summary Of The Invention) מנוסח בהתבסס באופן ישיר על פרק התביעות.

המשפט או פסקה הראשונה של סיכום ההמצאה צריך להיות סיכום קצר של התביעה העצמאית (או מספר תביעות עצמאיות). יש לנסח סעיף זה על ידי שכתוב בפשטות רבה של התביעות העצמאיות מפרספקטיבה מעט רחבה יותר. אם יש טענות עצמאיות מרובות, עורך הפטנטים צריך לנסות לשלב אותן.

הפסקאות הבאות של סיכום ההמצאה צריכות להיות מוקדשות לפירוט המרכיבים השונים הקיימים בתביעות התלויות.

הפסקה האחרונה של סיכום ההמצאה באופן מסורתי היא מעבר לתיאור קצר של השרטוטים.

ואולם אנו ממליצים לסיים את פרק זה בתיאור בדבר היתרונות והיעילות של ההמצאה בהתמודדות עם הבעיות שהוצגו במסגרת פרק הרקע.

תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing)

design_bigתיאור קצר של השרטוטים מספק סקירה של השרטוטים המצורפים במסגרת בקשת הפטנט. במובן זה שהוא יכולה להחליף או להשלים את הכותרות או כיתובים של הדמויות המופיעות בשרטוטים.

חשיבות חלק זה הוא בהכוונה של הקורא לאלמנטים מסויימים בשרטוט.

השרטוטים (Drawing)

שרטוטי הפטנט משמשים לצורך פרשנות התביעות. כל טענה בפטנט שניתנת לשרטוט אמורה מגובה בשרטוט.

שרטוטי פטנטים בדרך כלל מתארים היבטים של התגלמות המועדפת של ההמצאה. לשם כך, השרטוטים צריכים להיות מאוד פשטניים, וצריכים לכלול רק את אותם אלמנטים שמראים הבדלים ביחס לידע הקודם.

מומלץ להשתמש בשרטוטי פרספקטיבה כדי להמחיש באופן המיטבי את ההמצאה הבאה לידי ביטוי בשרטוט.

תיאור מפורט (Detailed Description)

מטרות התיאור הן שתיים:

א. לתאר הרקע שעל פיו תביעות הפטנט יפורשו.

ב. לאפשר לבעל מקצוע להבין את האמצאה ולבצעה.

סעיף תיאור המפורט הוא לא תיאור מפורט של ההמצאה. המדובר בתיאור מפורט של השרטוטים או של התצורה המועדפת. ואכן חלק מעורכי הדין מכנים חלק זה בשם "תיאור המפורט של הישום המועדף" (DETAILED DESCRIPTION OF THE PREFERRED EMBODIMENT).

עורך הפטנטים צריך להשתמש בחלק זה כדי להדגים את נושא ההמצאה, ולא לתאר את ההמצאה, שכן תיאור ההמצאה מתואר בפרק התביעות או בסיכום ההמצאה.

סעיף תיאור המפורט בדרך כלל מתרכז ברובו ביישום של ההמצאה. אורכו של חלק זה הוא פונקציה של מספר היישומים הקיימים בבסיסי ההמצאה.

ניסוח חלק זה מתחיל בתיאור מפורט בדרך כלל של השרטוטים ולאחר מכן עובר למתן דוגמאות ונתונים. בפרק זה יש להסביר את התצורה וזאת בתחילה בסקירה רחבה של ארבעה או חמישה מרכיבים עיקריים בתצורה, ולאחר מכן המקדות ביתר המאפיינים של כל אחד מהמרכיבים בתצורה.
מומלץ לפרט בתחילה מספר מצומצם של רכיבים או חלקים, ולאחר מכן בפסקאות נפרדות לדון בכל אחד מהרכיבים או החלקים האלה בפירוט רב יותר.

מומלץ לרשום את כל הפרמטרים הרלוונטיים לרכיב המתואר, ולאחר מכן להציג את כל החלופות המתוארות עבור כל אחד מהפרמטרים הללו. ברגע שהפרמטרים מפורטים, עורך פטנטים יכול בקלות לפרט את החלופות ביחס לכל אחד מהפרמטרים הללו.

אחד החסרונות של כתיבת תיאור מפורט כדי לכסות מספר רב של חלופות ותמורות הוא שהטקסט מתחיל להישמע היפותטי מדי.
יובהר כי התיאור המפורט מסתמך על שרטוטים והוא אמור לכלול את תיאור דרכי ביצוע של האמצאה שעל פיו יכול בעל המקצוע לבצעה. מומלץ להכין את השרטוטים על גיליונות שרטוטים ולא בגוף הפירוט. בפירוט יש לכלול רשימה של השרטוטים.

תקציר (Abstract)

סעיף תקציר בפטנט בדרך כלל מבוסס על סיכום ההמצאה. התקציר לא יוכל לשמש לצורך פירוש היקף תביעת הפטנט.

טיפים אחרונים לניסוח בקשת פטנט

1. שמור על ניסוח קצר וברור

אחד הכללים החשובים ביותר בניסוח בקשות לפטנט הוא לבצע את עיקרון KISS – Keep It Simple, Stupid. בקשות לפטנטים מסובכות מקשות על הבנת הפטנט הן בעיני בוחן הפטנטים והן בעיני השופט. על כן כעורך הפטנטים מנסה "להסתיר את האמת" עם עודף מלל כמעט תמיד הדבר מתברר בהמשך. פטנט הוא חזק כאשר עורך הפטנטים מתאר את הפטנט בצורה ברורה ושאינה מסובכת יתר על המידה.

ואולם יש להיזהר בניסוח קצר מידי בו אנו עלולים להשמיט מידע קריטי ביחס להמצאה.

2. השתמש בכותרות רבות

שימוש מרובה בכותרות משנה יכול לסייע בניסוח הפטנט ויכול להקל על בחון הפטנטים והשופט להבין את הפטנט.

3. שמור על משפטים קצרים ופשוטים

משפטים ארוכים הם מסורבלים ובלתי מובנים ובדרך כלל כוללים מספר מסרים שהכותב מתכוון להעביר. פיצול של משפטים ארוכים מאלץ את המחבר להתמקד במסרים בודדים והם מסייעים לקורא באופן משמעותי להבין את כוונת הכותב.