רישום פטנטים עולמי

פטנט הוא זכות בלעדית לממציא למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאתו. הזכות לפטנט היא זכות טריטוריאלית, כלומר רק במדינות שבהן הוגשה בקשה לרישום פטנט לגבי ההמצאה ולאחר שהבקשה תאושר ויוענק פטנט, יהיה בעל הפטנט מוגן. למרות אופיו הטריטוריאלי של הפטנט, ישנה אפשרות להגיש בקשה לרישום פטנט במישור הבינלאומי. זאת באמצעות הגשת בקשה באמצעות אחת המדינות החברות באמנה לשיתוף פעולה בפטנטים. בקשה זו נקראת בקשת PCT והיא מוגשת מכוח אמנת Patent Cooperation Treaty.

המדינות החברות באמנת ה PCT מסומנות בירוק במפה שלהלן:

Patent_Cooperation_Treaty

בקשת ה PCT מנוסחת כבקשה לרישום פטנט לכל דבר ועניין, אך באמצעות ההגשה במסלול ה- PCT, המבקש "מרוויח" פרק זמן של 30 חודשים במסגרתו נערכת בחינה של מחלקת ה- PCT במדינה החברה.

בהתאם לאמנת ה PCT, בקשת PCT בינלאומית היא בקשת פטנט שרואים אותה כבקשת פטנט לאומית, שהוגשה ביום הגשת הבקשה הבינלאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה.

ישראל והליך ה PCT

מדינת ישראל הצטרפה לאמנת ה-PCT ביוני 1996. ההחלטה התקבלה מתוך רצון לעזור למבקשים (ממציאים) ישראלים וקידום התעשייה. מתאריך זה תושב ו/או אזרח ישראלי יכול להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה.

כיום במסגרת רשות הפטנטים בישראל פועלת מחלקת PCT בהתאם להוראות אמנת ה-PCT) Patent Cooperation Treaty). מחלקת ה PCT בישראל עוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנט ותהליכי החיפוש והבחינה הבינלאומיים של הבקשה.

שלבים במסגרת הליך בקשת PCT

ישנם שני שלבים בהליך ה-PCT – השלב הבינלאומי והשלב הלאומי:

document-27664_640השלב הבינלאומי: בשלב זה מגיש המבקש, בקשה בינלאומית למשרד המקבל המוסמך. ניתן להגיש בקשה בינלאומית תוך 12 חודשים ממועד ההגשה של בקשת הבכורה ולדרוש את דין הקדימה בהתאם. בזמן הגשת הבקשה, או תוך זמן קבוע לאחר מכן, על המבקש לשלם את האגרות הקבועות (אגרת מסירה, אגרת הגשה הבינלאומית, אגרת חיפוש ואגרה עבור מסמך בכורה).

במשרד המקבל הבקשה נבדקת באופן פורמאלי בלבד ועותקים ממנה נשלחים ללשכה הבינלאומית ולרשות החיפוש הבינלאומית.

רשות החיפוש מבצעת את החיפוש ומעבירה את דו"ח החיפוש (ISR – International Search Report) יחד עם חוות דעת כתובה (Written Opinion – WO) לגבי הפטנט, למבקש וללשכה הבינלאומית. בדרך כלל החיפוש יבוצע תוך 16 חודש מתאריך דין הקדימה או תוך 9 חודשים מתאריך הגשת הבקשה הבינלאומית, המאוחר מבניהם. הלשכה הבינלאומית מפרסמת את הבקשה בצירוף דו"ח החיפוש (ללא חוות הדעת הכתובה) בתום 18 חודשים מתאריך ההגשה הבינלאומית או מתאריך דין הקדימה, אם יש.

מהלך הבחינה: כל תכתובת עם רשויות הבחינה באירופה ובארה"ב תהיה בדרך כלל באנגלית. מהלך הבחינה בדומה לחיפוש הבינלאומי היא לתת דו"ח בעניין (א) חידוש, (ב) התקדמות אמצאתית, (ג) יישום תעשייתי. בדרך כלל בשלב הראשון הבוחן ימסור חוות דעת בכתב ויזמין השגות מהמבקש. בשלב זה המבקש יכול ליצור קשר עם הבוחן לשם קבלת הבהרות ומתן הבהרות ומותר לו להגיש טיעונים בכתב ותיקונים בצורת דפי החלפה. בתיקונים אין להכניס חומר חדש. אם הבוחן יקבע שאין "אחידות אמצאתית" דהיינו שיש יותר מאמצאה אחת הוא רשאי לצמצם את הבחינה לחלק מהתביעות, אלא אם המבקש ישלם אגרה נוספת. בסוף הבחינה הבוחן יערוך דו"ח בחינה. עליו לערוך את הדו"ח לא יותר מ- 28 חודש מתאריך דין הקדימה. כך ניתן למבקש תקופה של לפחות חודשיים להחליט, על סמך הדו"ח אם להיכנס לשלב הלאומי או לא. דו"ח הבחינה נמסר למבקש, ללשכה הבינלאומית ולמשרדים הלאומיים שנבחרו. אין פרסום של דו"ח הבחינה.

השלב הלאומי National Phase: במידה שהמבקש מחליט להיכנס לשלב הלאומי, עליו לעשות כן במועד שנקבע לרוב עד 30 חודש מתאריך דין הקדימה. כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעד או אזור יעד, בגובה ובמטבע שנקבע ובהגשת תרגום לשפה הנקבעת על ידי אותו משרד, אם קיים צורך בכך. למרבית המדינות יש טופס מיוחד לשלב זה.

בשלב הלאומי, לאחר שהבקשה עוברת את ההליכים הפורמאליים היא מקבלת מספר ישראלי בהתאם לסעיף 48 של חוק הפטנטים הישראלי.

בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תבחן ויינתן עליה פטנט בהתאם לחוק באותה מדינה.

בשלב הלאומי המבקש יצטרך להתכתב עם כל משרד לאומי בעצמו ובדרך כלל הוא יזדקק לכתובת ולנציג מקצועי בכל מדינה.