תהליך רישום פטנט

תהליך רישום הפטנט מתחיל במוחו של הממציא, בין אם כשהוא מתעורר באמצע הלילה עם "רעיון גאוני" ובין אם כשהוא שוקד חודשים ארוכים על מחקר ופיתוח של הרעיון שלו, כדי לבדוק אם הוא ישים. תהליך רישום פטנט הינו תהליך ארוך ומורכב הכולל שלבים שונים. אין המדובר במוצר "אינסטנט" הניתן לרישום מיידי, כאן ועכשיו. המדובר "בחליפה" שיש "לתפור אותה" למידות המיוחדות: של הלקוח, של ההמצאה ושל תחום ההמצאה.
במאמר זה אנו נפרט את השלבי6-Stepsם השונים בהליך רישום הפטנט, את האפשרויות הניצבות בכל שלב ושלב ואת המשמעויות הנובעות מאפשרויות אלו.

שלב א: חיפוש אחר ידע קודם

files-27717_640מטרות שלב זה הן: (א) לבחון האם האמצאה חדשה או האם גורם כלשהו בכל מדינה בעולם (ולא רק בישראל) פרסם המצאה דומה; (ב) לסייע ביד עורך הפטנטים להגדיר את האמצאה לאור הפרסומים הקודמים.

במסגרת שלב זה הממציא בין בעצמו ובין באמצעות מידען מקצועי מבצע חיפוש פטנטים וידע קודם, שכן אחת הדרישות החשובות ביותר לכשירותה של המצאה לרישום כפטנט, היא שלא היה לה "פרסום קודם", ובשפה פשוטה, שההמצאה לא שווקה או יוצרה או פורסמה בשום מדיום לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט (גם פרסום עצמי יכול להוות פרסום קודם).

מדוע שלב זה חשוב? משום שדיני הפטנטים באים לאזן בין שני אינטרסים: האינטרס של הממציא לקבל מונופול על המצאתו ולמסחר אותה כאוות נפשו למול האינטרס של החברה (Society) לקבל לידיה המצאות ופתרונות טכנולוגיים לבעיות שונות ומשונות (תרופות למחלות, מנועים חזקים לתעבורה מהירה יותר וכיוב'). על כן הגנה על בקשת פטנט מתבססת על עיקרון "המגיש הראשון" או "First to File".

בהנחה שתוצאות החיפוש נותנות לממציא "אור ירוק" וכי תוצאות החיפוש לא העלו תוצאות זהות או דומות מאוד להמצאתו, זה הזמן להתקדם בתהליך רישום הפטנט.

שלב ב': עריכת בקשת פטנט

checklistיש שתי תצורות לעריכת בקשת פטנט: האחת, בקשה מלאה לפטנט והשניה, בקשה מצומצמת לפטנט.

בקשה מלאה היא בקשה מפורטת ומדויקת הכוללת את כל פרטי הפטנט והיא מוגשת במסגרת הגשה לאומית או הגשה בינלאומית – לפירוט ראו מאמר מקיף בנושא זה.

בקשה מצומצמת היא בקשה חלקית אשר בדרך כלל אינה כוללת את פרק התביעות ואינה כוללת פירוט מלא של יתר הפרקים הנדרשים בבקשת פטנט ואולם עליה לכלול באופן ברור את עיקר ההמצאה. בקשה זו מוגשת במסגרת הגשה של בקשה זמנית לפטנט בארה"ב.

בכדי להחליט איזו תצורה מתאימה לנו עלינו להשיב לשאלה איזה מסלול לפטנט מתאים לנו? ישנם שלושה סוגים עיקריים של מסלולים לרישום פטנט:
א. בקשה זמנית (Provisional Patent Application) – למידע מפורט ראו מאמר בנושא בקשת פטנט זמנית;
ב. בקשת PCT – למידע מפורט ראו מאמר בנושא בקשה בינלאומית לפטנט;
ג. בקשה לאומית – תוסבר בהמשך מאמר זה;

כאשר ההחלטה בסוג המסלול, מכתיבה את סוג הפטנט שיש לערוך.
לדעתנו, הדרך הנכונה להכריע באיזה "מסלול" לבחור, היא מענה על שלוש שאלות פשוטות:
א. מהו התקציב שיש לממציא?
ב. כמה ההמצאה מוגמרת – רמת הדיוק של ההמצאה ועד כמה היא "גמורה" וברורה?
ג. מה המטרה שהפטנט נועד להגשים (יצירת מונופול בתחום ההמצאה; סיבה טקטית לגיוס משקיע; הגנה על מוצר בתכנון; חסימת מתחרים וכיוצב')?

בקשה זמנית לפטנט

hourglassלמידע מפורט ראו מאמר בנושא בקשת פטנט זמנית;

בקשה זמנית לפטנט (או בשמה המלא באנגלית: Provisional Patent Application) היא בקשה לפטנט המוגשת ישירות לרשם הפטנטים האמריקני (USPTO).

למעשה בקשה זו היא מעין "פטנט" אמריקני בעצמה, שכן היא משקפת את התפיסה האמריקנית לפיה "אם יש לך רעיון טוב, קודם כל תגיש תשהו ותתפוס תור על ציר הזמן, אחרי תחשוב איך אתה מסביר את הרעיון".

הבקשה הזמנית, כשמה כן היא: זמנית. היא מוגשת בתאריך מסוים (תאריך הבכורה) ושומרת עליו אך ורק אם תוגש על בסיסה בקשה מלאה לפטנט בתוך 12 חודשים מהגשת הבקשה הזמנית. הבקשה הזמנית לא נבחנת על ידי בוחן והיא למעשה "נכנסת למגירה" עם הגשת לתקופה של 12 חודשים.

היה ולא מוגשת בקשה מלאה במסגרת הזמנים הזו, דין הבקשה בטלות מלאה והיא כאילו לא הוגשה מעולם.

היתרונות בהגשת הבקשה הזמנית, אם כן, הם:
1. רמת הפירוט שיש לרדת אליה בבקשה זו היא נמוכה יחסית וזאת משום שלפי כללי רשות הפטנטים האמריקנית, אין צורך לכלול בבקשה זו את התביעות (Claims) שמגדירות את היקף המונופול המתבקש ביחס להמצאה;
2. עלות העריכה של בקשה זמנית היא נמוכה יותר מעלות עריכת בקשה מלאה לפטנט;
3. ניתן לערוך שינויים והתאמות בבקשה, בתוך 12 החודשים בהם הבקשה תקפה;
4. מאפשרת הצגה בטוחה למשקיעים המעוניינים להיחשף להמצאה בטרם הם משקיעים מכספם.
5. מאריכה את פרק הזמן לרישום הפטנט ועל כן מעכבת עלויות בשנה.

החסרונות בהגשת הבקשה הזמנית, אם כן, הם:
1. נתפסת בעיני המשקיע "כפחות רצינית" וכיותר מסוכנת;
2. מועד בחינת הבקשה הוא רחוק ולא ניתן לקבל אינדיקציה מבוחן הפטנטים בדבר הסיכוי לרישום הפטנט;
3. מאריכה את תהליך רישום הפטנט בשנה;
4. יוצרת סיכון לפיו בשל הבדלים בין הבקשה הזמנית לבקשה המלאה, הבקשה המלאה לא תהנה מתאריך הקדימה של הבקשה הזמנית.

 

אם כך, אם ניישם את שלוש השאלות על הבקשה הזמנית לפטנט, היא מתאימה למי שהתקציב שלו אינו גבוה מאוד, שרמת הפירוט של ההמצאה שלו אינה מוחלטת עדיין ושאינו משוכנע עוד מהו השוק הרלוונטי להמצאתו.

בקשת PCT

למידע מפורט ראו מאמר בנושא בקשת בינלאומית לפטנט;
בקשה נוספת לפטנט היא בקשת PCT. בקשה זו מוגשת לפי האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים והיא בקשה מלאה לפטנט, כלומר שמה שמוגש הוא מה שנבחן על ידי הבוחן הרלוונטי.

בניגוד לדעה הרווחת, לא מדובר ב"בקשה בינלאומית לפטנט" אלא בבקשה מלאה לפטנט לזרוע מיוחדת של האו"ם שנקראת "ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי" שאמון בין השאר לבדוק את התאמת ההמצאות המבוקשות לפטנט בכ- 140 המדינות החברות באמנת ה- PCT.

לאחר חודשים בודדים מהגשת בקשת ה- PCT, מוציא הארגון מעין חוות דעת לפיה יכול הממציא להבין באילו מדינות הוא יכול להגיש את הבקשה הלאומית לפטנט. חשוב לציין, כי מבחינת המדינות השונות החתומות על האמנה, חוות הדעת של ה- PCT אינה מחייבת והיא בבחינת המלצה בלבד. רשות פטנטים לאומית יכולה לקבל את ההמלצה במלואה ולהעניק לממציא פטנט, כמו גם שהיא יכולה שלא לקבל את ההמלצה ולדרוש את בחינת הבקשה המלאה לפטנט בעצמה.

השלב השני בהליך ה PCT הוא השלב הלאומי (לרוב 30 חודש מיום הבכורה), בשלב זה יש להגיש בקשת פטנט נפרדת בכל מדינה מיועדת (בה אנו רוצים לקבל הגנה) וכל מדינה כזו תתייחס לבקשה כאל בקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה.

אם כך, אם ניישם את שלוש השאלות על בקשת ה- PCT, היא מתאימה למי שבקשתו מיועדת לרישום במדינות רבות, למי שהתקציב שלו גבוה יותר, שרמת הפירוט של ההמצאה שלו גמורה ומוחלטת (מדובר בבקשה מלאה) אך הוא אינו משוכנע עוד מהו השוק הרלוונטי להמצאתו, קרי הוא עדיין לא החליט באילו מדינות לרשום את הפטנט והוא זקוק לתקופת הזמן הארוכה ביותר לשם קבלת ההחלטה (בדרך כלל 30 חודשים מרגע ההגשה של בקשת ה PCT).

בקשה לאומית לפטנט בישראל – בקשת פטנט רגילה

הבקשה אחרונה לפטנט שנדון בה במסגרת המדריך, היא הבקשה הלאומית לפטנט, שאף היא בקשה מלאה לפטנט שלא ניתן לערוך או לשנות לאחר הגשתה.
בקשה זו היא לאומית בבחינת זה שהיא נבחנת על ידי רשות פטנטים רלוונטית במדינה מסוימת (לאום מסוים). דיני הפטנטים הם דינים טריטוריאלים ומי שלא מגיש בקשה לפטנט במדינה מסוימת לא יוכל לקבל הגנה במסגרת אותה מדינה.
בקשה זו מתאימה למי שהתקציב שלו גבוה, שרמת הפירוט של ההמצאה שלו גמורה ומוחלטת (מדובר בבקשה מלאה) והוא יודע בדיוק מהו השוק הרלוונטי להמצאתו.

בדרך כלל מומלץ להגיש בקשה זו עם בקשה לבחינה על אתר (בחינה מהירה) וזאת כדי לזרז את מועד תחילת הבחינה של הבקשה.

חשוב לציין שניתן להתחיל בבקשה זמנית לפטנט וממנה לעבור לבקשת PCT ולאחר מכן לבקשה לאומית. עם זאת, אין הדבר מחייב, שכן ניתן גם להתחיל בבקשת PCT וממנה לעבור לבקשה לאומית או להתחיל בבקשה זמנית וממנה לעבור לבקשה לאומית. קל וחומר שאדם בהינתן התנאים, יכול להגיש בקשה לאומית מלכתחילה במדינות שמעניינות אותו להיות מוגן בהן.

שלב ג': השלב הלאומי בחו"ל – בחירת המדינות בהן אנו מבקשים הגנה

MAPההגנה על פטנט ניתנת בטריטוריה שבה הוא נרשם. על כן, ככל ויש צורך מסחרי בהגנה במספר מדינות, יש לרשום את הפטנט בכל מדינה ומדינה בנפרד.
במידה שהמבקש מחליט להיכנס לשלב הלאומי (National Phase), עליו לעשות כן במועד שנקבע לרוב עד 30 חודש מתאריך דין הקדימה בבקשת PCT ועד 12 חודש מבקשת פטנט רגילה.

כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעד או אזור יעד, בגובה ובמטבע שנקבע ובהגשת תרגום לשפה הנקבעת על ידי אותו משרד(אם קיים צורך בכך). למרבית המדינות יש טופס מיוחד לשלב זה.
בשלב הלאומי המבקש יצטרך להתכתב עם כל משרד לאומי בעצמו ובדרך כלל הוא יזדקק לכתובת ולעורך פטנט מקומי בכל מדינה ומדינה.

שלב ד': בחינת בקשת הפטנט

בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תבחן ויינתן עליה פטנט בהתאם לחוק באותה מדינה.
למרות שאין אחידות במערכות חוקי הפטנטים של כל מדינה ומדינה, קיים מכנה משותף ברור באשר לעקרונות בחינת בקשת פטנט.
במסגרת שלב זה יש צורך במענה לדוחות הבחינה אשר מתקבלים מהרשויות של כל מדינה בה הוגשה בקשת הפטנט. כאשר אנו משמשים כמתווכים וממליצים לעמיתים המקומיים ביחס למענה הנדרש להשגות הבחינה.

שלב ה': קבלת הפטנט לרישום

patentimgככל והליך הבחינה צלח בקשת הפטנט תתקבל לרישום והרשות המקומית תנפיק לבעל הפטנט תעודת פטנט.